אזרחות גרמנית לצאצאי ניצולי שואה

משרד עורכי הדין LMG-Law מעניק ייעוץ משפטי מקיף בדיני האזרחות הגרמניים, עם התמחות מיוחדת בהליכי פיצויים והשבת אזרחות עבור צאצאים של נרדפי המשטר הנאצי וניצולי שואה.

לצורך נושא דיני האזרחות הגרמניים, אנו מפעילים פלטפורמה ייעודית בכתובת www.citizenship-germany.co.il

משפחות ישראליות רבות אינן מודעות לכך שכיום עשויה להתקיים זכאות חוקית או אף חוקתית לאזרחות גרמנית, גם אם:

• להורים או לסבים לא היה מעולם דרכון גרמני,
• המשפחה מתגוררת בישראל כבר עשרות שנים,
• האב הקדמון עזב את גרמניה כבר בשנות השלושים של המאה העשרים,
• המסמכים אינם מלאים או ששמות שונו.

באמצעות הרפורמה בחוק האזרחות בשנת 2021, הורחב באופן משמעותי חוג הזכאים. כיום קיימות אפשרויות נרחבות יותר מאי פעם בעבר לקבלת אזרחות גרמנית עבור צאצאים של נרדפי המשטר הנאצי.

בין השנים 1933 ל-1945 נשללו זכויותיהם של אזרחים גרמנים באופן שיטתי. הנפגעים העיקריים היו יהודים גרמנים וכן נרדפים על רקע פוליטי ודתי.

אובדן האזרחות התרחש, בין היתר, באמצעות:

• שלילת אזרחות רשמית,
• פרסום בעיתון הרשמי של הרייך (Reichsanzeiger),
• תקנות מוצא מפלות,
• אובדן אזרחות בפועל כתוצאה מהגירה כפויה,
• רכישת אזרחות אחרת עקב הרדיפה.

דיני האזרחות של ימינו משמשים באופן מפורש לצורך תיקון משפטי של עוול היסטורי זה.

עבור צאצאי ניצולי שואה ונרדפי המשטר הנאצי, שלושת הבסיסים המשפטיים המרכזיים הם:

• סעיף 116 פסקה 2 לחוק היסוד הגרמני,
• סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני,
• סעיף 13 לחוק האזרחות הגרמני.

הסיווג המשפטי הנכון קובע האם מדובר בזכאות מכוח חוק או בשיקול דעת מנהלי, אילו הוכחות נדרשות, מהו משך ההליך ומהם סיכויי ההצלחה.

לכן, בדיקה משפטית מוקדמת של בסיס הזכאות היא שלב חיוני לפני איסוף מסמכים והגשת בקשה.

סעיף 116 פסקה 2 לחוק היסוד מעניק לאזרחים גרמנים לשעבר, שאזרחותם נשללה מהם בין השנים 1933 ל-1945 מסיבות פוליטיות, גזעיות או דתיות, זכאות ישירה לקבלת האזרחות מחדש.

הסעיף חל גם על צאצאיהם של אותם אזרחים גרמנים לשעבר. אין מדובר בהתאזרחות רגילה, אלא בתיקון חוקתי של שלילת אזרחות שנעשתה בתקופת המשטר הנאצי.

מכאן נובעות מספר השלכות חשובות:

• אין שיקול דעת רחב לרשות כאשר מתקיימים התנאים,
• אין דרישת השתלבות בגרמניה,
• אין מבחן שפה,
• אין דרישה למגורים בגרמניה,
• כפל אזרחות מותר בדרך כלל,
• אין הגבלה קבועה על מספר הדורות.

הגורם המרכזי הוא הוכחת שרשרת דורות רציפה וקשר משפטי לאדם שממנו נשללה האזרחות.

לא כל מי שנרדף על ידי המשטר הנאצי איבד את אזרחותו באופן רשמי. במקרים רבים, האזרחות אבדה באופן עקיף, לא הועברה לדור הבא או לא נרכשה בשל תקנות מפלות. במקרים אלה עשוי להיות רלוונטי סעיף 15 לחוק האזרחות.

סעיף 15 לחוק האזרחות נועד להרחיב את האפשרות לתיקון עוולות היסטוריות, במיוחד בעקבות הרפורמה משנת 2021.

קבוצות מקרים טיפוסיות כוללות:

• אובדן אזרחות עקב קבלת אזרחות זרה בגלות,
• אובדן אזרחות בפועל ללא שלילה רשמית,
• אי העברת אזרחות עקב תקנות מפלות על רקע מגדרי,
• עזיבת גרמניה עקב רדיפה ללא שלילה רשמית,
• מקרים שבהם רכישת האזרחות או העברתה נמנעה עקב רדיפת הנאצים.

לצורך תביעות לפי סעיף 15, האבות הקדמונים לא היו חייבים להתגורר בגרמניה באופן קבוע. הגורם המכריע הוא האם הייתה קיימת אזרחות גרמנית, או האם רכישתה או העברתה נמנעו עקב רדיפה נאצית.

במקרים ישראליים רבים, ההליך אינו נוגע לרכישה ראשונה של אזרחות גרמנית, אלא לקבלה מחדש של אזרחות גרמנית שהייתה קיימת בעבר ואבדה לאחר שנת 1945.

סיבות היסטוריות לאובדן אזרחות עשויות לכלול:

• רכישת אזרחות אחרת לפי בקשה,
• היעדר אישור לשמירה על האזרחות (Beibehaltungsgenehmigung),
• שירות צבאי התנדבותי במדינה זרה בנסיבות מסוימות, בעיקר במקרים מוקדמים יותר.

לפני שנת 2011, שירות צבאי התנדבותי בכוחות מזוינים זרים יכול היה להוביל לאובדן אזרחות גרמנית בנסיבות מסוימות. אם אובדן כזה התרחש, סעיף 13 לחוק האזרחות עשוי לאפשר את קבלת האזרחות מחדש.

במקרים של תיקון עוול היסטורי, שיקול הדעת המנהלי מצטמצם לעיתים לטובת המבקש, אך נדרשת בדיקה משפטית פרטנית.

לקוחות ישראלים נתקלים לעיתים בשאלות ייחודיות הנוגעות לכפל אזרחות, שירות צבאי, שינויי שמות ומסמכים היסטוריים.

במסגרת סעיף 116 לחוק היסוד וסעיף 15 לחוק האזרחות, כפל אזרחות מותר בדרך כלל. ויתור על האזרחות הישראלית אינו נדרש ברוב המקרים.

על פי המצב המשפטי כיום, שירות בצה״ל אינו מוביל באופן אוטומטי לאובדן אזרחות גרמנית. עם זאת, מקרים מוקדמים יותר, בעיקר לפני שנת 2011, דורשים בדיקה פרטנית.

בעיות נפוצות כוללות שמות שעברו עברות, כתיב שונה במסמכים, תעודות חסרות או היעדר מסמכים גרמניים מקוריים. מצבים אלה ניתנים לעיתים לפתרון באמצעות עבודה משפטית וגנאלוגית מסודרת.

הרשות האחראית עבור מבקשים המתגוררים מחוץ לגרמניה היא בדרך כלל המינהל הפדרלי הגרמני (Bundesverwaltungsamt).

ההליך כולל מספר שלבים מרכזיים:

• בדיקה משפטית ראשונית של בסיס הזכאות,
• בניית מבנה גנאלוגי של שרשרת הדורות,
• איסוף מסמכים מישראל, גרמניה וארכיונים רלוונטיים,
• תרגום ואימות מסמכים לפי הצורך,
• הגשת הבקשה לרשות המוסמכת,
• ליווי ההליך עד לקבלת החלטה,
• לאחר אישור, המשך טיפול מול הנציגות הגרמנית לצורך רישום ובקשת דרכון.

משך הטיפול עומד לעיתים קרובות על כשנתיים עד שלוש שנים, ובמקרים מורכבים עשוי להימשך זמן רב יותר.

בקשות רבות נדחות או מתעכבות לא משום שאין זכאות עקרונית, אלא משום שהבקשה אינה בנויה נכון מבחינה משפטית או ראייתית.

גורמי שגיאה נפוצים כוללים:

• בחירת בסיס משפטי שגוי,
• תיעוד חסר או לא מסודר,
• היעדר טיעון מספק בנוגע לרדיפה נאצית,
• סיווג שגוי של שירות צבאי או אובדן אזרחות,
• שרשרת דורות לא ברורה,
• שמות שונים או מסמכים שאינם מחוברים זה לזה בצורה משכנעת.

הכנה משפטית מובנית מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה ומפחיתה סיכון לעיכובים מיותרים.

אזרחות גרמנית מעניקה זכויות רחבות במסגרת גרמניה והאיחוד האירופי.

בין היתרונות המרכזיים:

• אזרחות באיחוד האירופי וחופש תנועה במדינות החברות באיחוד,
• אפשרות מגורים, עבודה ולימודים במדינות האיחוד האירופי,
• גישה למוסדות להשכלה גבוהה באירופה,
• אפשרות להעברת האזרחות לדורות הבאים,
• ניידות בינלאומית חזקה יותר.

עבור משפחות ישראליות רבות, מדובר לא רק בזכות משפטית, אלא גם בתיקון היסטורי ובאפשרות לפתוח אופקים חדשים לדורות הבאים.

מי זכאי לאזרחות גרמנית כאזרח ישראלי?

אזרחים ישראלים שאבותיהם נרדפו בין השנים 1933 ל-1945 מסיבות גזעיות, דתיות או פוליטיות עשויים להיות זכאים. גם אם להורים או לסבים לא היה מעולם דרכון גרמני, עשויה להתקיים זכאות, כל עוד ניתן להוכיח את הבסיס המשפטי ההיסטורי.

האם קיימת הגבלת דורות?

לא. סעיף 116 פסקה 2 לחוק היסוד וסעיף 15 לחוק האזרחות אינם כוללים הגבלה קבועה לנכדים או לנינים. הגורם המכריע הוא שרשרת דורות רציפה.

האם צריך לדעת גרמנית או לעבור מבחן התאזרחות?

לא. בהליכי תיקון עוול לפי סעיף 116 לחוק היסוד או סעיף 15 לחוק האזרחות, אין דרישת שפה ואין צורך במבחני השתלבות או התאזרחות.

האם צריך לעבור לגור בגרמניה?

לא. ניתן לנהל את ההליך כולו מישראל, ואין צורך במקום מגורים בגרמניה.

האם אזרחות גרמנית מחייבת ויתור על אזרחות ישראלית?

לא בדרך כלל. במסגרת הליכי תיקון עוול, כפל אזרחות מותר באופן עקרוני.

מה קורה אם חסרים מסמכים או אם שמות שונו?

שינויי שמות, כתיב שונה או חוסר במסמכים הם מצבים נפוצים. ניתן לעיתים לפתור אותם באמצעות עבודה גנאלוגית ומשפטית, מסמכי ארכיון וראיות עקיפות.

משרד עורכי הדין LMG-Law מלווה לקוחות ישראלים באופן מקיף, החל מבדיקה משפטית ראשונית של בסיס הזכאות, דרך ניתוח עילות אובדן אפשריות ובניית מבנה גנאלוגי, ועד לתיאום איסוף המסמכים והגשת הבקשה למינהל הפדרלי בגרמניה.

אם אתם סבורים שלמשפחתכם עשויה להיות זכאות לאזרחות גרמנית, ניתן לפנות לקבלת בדיקה משפטית ראשונית וליווי מסודר לאורך כל ההליך.

למידע נוסף ניתן לבקר בכתובת www.citizenship-germany.co.il